ייש דברים שרובנו מעדיפים להסיט מהם מבט.
ובכל זאת, יותר ויותר ישראלים משתתפים ביוזמה יוצאת דופן – תיעוד חיות בר דרוסות.
הם עוצרים בצד הדרך, מתמודדים עם מראות קשים שלא קל לשאת ומדווחים.
מה מניע את אותם האנשים לעסוק בפעילות כל כך קשה? ומה הדיווחים שלהם גילו על מצב החיות בר?
מוקד דיווח הדריסות הוא מיזם של עמותת "מעברים בטוחים לחיות בר", פלטפורמה דיגיטלית פתוחה לציבור, המאפשרת לדווח על חיות בר דרוסות דרך בוט בואטסאפ ( 972534578888) ובקרוב גם אפליקציה.
הדיווחים נאספים ומתעדכנים בזמן אמת באתר Wildlife Watch Earth, ומייצרים מאגר נתונים ראשון מסוגו בישראל.
ליוזמה נרתמו קרוב ל־300 מתנדבים, במטרה לחשוף תמונה אמיתית של היקף הפגיעה בחיות הבר בכבישים והתמונה שנחשפה מטרידה.
אחד מהמדווחים המובילים הוא עמית אלמוג. ״אני חוקר את הטבע כבר מגיל 3, עוקב אחרי חיות הבר, לומד עליהן ומשקיע שעות רבות לשמירה עליהן. בכל נסיעה על הכביש אני עוקב אחרי בעלי חיים דרוסים, מציל את מי שאפשר ומדווח למוקד של מעברים בטוחים לחיות בר על כל מקרה ומקרה, גם העצובים. אני מוצא באיסוף המידע על דריסות חיות הבר כמקור חשוב ביותר לשמירה על הטבע הישראלי שהולך ונעלם ומקווה שהמידע ישמש למציאת פתרונות למעברים בטוחים בנקודות בהן יש מספר רב של דריסות״
מדווח נוסף הוא דקל בורובסקי מעמק חפר, נכה צה״ל המתמודד עם פוסט־טראומה, שמצא בטבע מקום של שקט וריפוי. עבורו, הדיווח על חיות בר דרוסות הוא לא רק פעולה אזרחית — אלא שליחות אישית.
"בכל יציאה לשטח אני פוגש חיות בר, ולפעמים גם את המחיר שהן משלמות על החיים לצד כבישים. הדיווח הוא הדרך שלי לקחת אחריות ולעזור לשמור על הטבע שאני כל כך אוהב"
מה הנתונים שאספה הקהילה שלנו מגלים על תמותת חיות בר בכבישים?
את הניתוח הוביל איתמר טלפז, דוקטורנט לאקולוגיה חישובית באוניברסיטת בן־גוריון. התמונה שעולה ממנו אינה פשוטה אך גם מדגישה את חשיבותם של נתונים אמינים כבסיס לפתרונות.
״נתונים הם הדלק של קבלת החלטות ויישום פתרונות טכנולוגיים״, אומר טלפז.
״ככל שמאגר המידע גדל, אנחנו מקבלים תמונה ברורה יותר של היקף הדריסות ומקדמים משמעותית את היכולת לפעול למען חיות הבר״
אחד הממצאים הבולטים הוא הפער בין הדיווחים מהשטח לבין המידע הקיים כיום.
רק כ־8% מהדיווחים שאספה הקהילה חופפים למאגרי מידע רשמיים — נתון שמרמז כי התמונה הקיימת לגבי היקף הדריסות חלקית בלבד.
בהתבסס על ניתוחים סטטיסטיים ותחזית שמרניות, ההערכה היא כי בישראל נדרסות סביב 10,000 פרטים בשנה.
זיהוי הוטספוטים חדשים
| דירוג | מיקום | מיקום במפה |
|---|---|---|
|
1 |
כביש בין עירוני ליד צור משה |
|
|
2 |
כביש 5 ליד ראש העין |
|
|
2 |
מחלף כביש 1 עם כביש 6 |
|
סיכום במספרים
הנה כמה תובנות מרכזיות מהניתוח שבוצע על ידי איתמר טלפז:
- מעל 700 דיווחים מאומתים נאספו בתוך כ-16 חודשים
- בשנת 2025 בלבד תועדו 559 מקרים
- זוהו לפחות 31 מינים ברחבי הארץ, ביניהם שלושה המצויים בסכנת הכחדה (צבוע מפוספס, צבי ארץ, יחמור פרסי)
- כ-98% מהדיווחים היו על חיות מתות
- הכיסוי הגיאוגרפי נפרש מהגולן ועד הנגב
10 המינים שנפגעים הכי הרבה בכבישי ישראל לשנת 2025
התרשים מציג את 10 המינים שעליהם התקבלו הכי הרבה דיווחים במוקד הדיווח שלנו . הנתונים מבוססים על דיווחי קהילה מאומתים שנאספו בשנת 2025
למה הנתונים האלה חשובים?
במשך שנים דריסות חיות בר היו תופעה שקשה למדוד במלואה.
לצד מאמצי ניטור של גופים רשמיים, מגבלות של כוח אדם וכיסוי שטח הותירו פערים בתמונה הכוללת.
הקהילה שבנינו מוסיפה שכבת ידע חדשה מהשטח ומוכיחה שאפשר להפוך תיעוד אזרחי לכלי מדעי ומדיניותי:
לזהות מוקדי סיכון
להשלים מידע עבור מקבלי החלטות
לתכנן תשתיות חכמות יותר
ובעיקר להראות שיש דרך אחרת לחיות לצד הטבע.
לדברי מאיה סיגל, מנכ״לית העמותה, לנתונים יש תפקיד מכריע ביצירת שינוי.
״כשאין נתונים או כשהם חלקיים קשה מאוד לרתום גופים ציבוריים לפעולה.
דווקא לתיעוד שמגיע מהקהילה יש כוח מיוחד: הוא גם משלים פערי ידע וגם יוצר הד ציבורי רחב יותר״.
מבט קדימה
השלב הבא ברור: לחבר את הנתונים שנאספים בשטח לעשייה אמיתית.
אנחנו פועלים כדי:
לחבר את מוקד הדיווח לגופי תכנון ורשויות
להרחיב את הדיווח גם לסוגים נוספים של פגיעות בחיות בר
לקדם פתרונות תשתית מבוססי נתונים
המטרה שלנו היא פשוטה והיא להפוך מידע מהשטח לכלי שמשנה מציאות.
